מרכוס נ' חברת הגיחון בע"מ

פסק דין

במהלך התקופה שבחודשים פברואר, מרץ ואפריל של שנת 2010, קיבל התובעת חשבון מים גבוה בצורה יוצאת דופן, מעל 2,000 ₪, כאשר הצריכה הממוצעת שלו לחודש היא סדר גודל של כ- 125 ₪. כארבעים יום מתוך אותה תקופה שהה התובע בחו"ל.

לדברי התובע, לא היתה כל תקלה בזרימת המים בדירה לפני צאתו לחו"ל ולאחר בואו והוא לא נדרש לבצע כל תיקון במערכת המים.

הדירה היא בבעלות קיבוץ רמת רחל וגם הבעלים אישר כי אין בדירה כל תקלה במערכת המים.

עדותו של התובע אמינה בעיני.

הנתבעת טוענת כי אין ספק שמד המים תקין, שהרי לאחר מכן וקודם לכן אין מחלוקת לגבי הצריכה ואין מחלוקת כי מד המים משקף את הצריכה האמיתית.

לא ניתן לדעת מה בעצם קרה וכיצד הגיעה הצריכה לערכים כל-כך מופרזים.

הכלל הוא אכן כי על התובע להוכיח את תביעתו. יחד עם זאת, במקרה דנן דומני כי נטל ההוכחה של התובע אינו כולל מתן הסברים כיצד אירע הדבר.

די לי בכך ששוכנעתי על-ידי התובע כי דבריו אמת וכי אכן לא היתה כל תקלה בצנרת המים בדירה עצמה.

ההסבר היחיד הסביר במקרה דנן הוא כי היתה איזושהי גניבת מים במהלך היעדרותו של התובע מן הדירה.

כאמור, עניין זה לא הוכח, אולם אין לזקוף זאת לחובתו של התובע.

בנסיבות אלה, אינני סבורה כי על התובע לבדו לצאת בתוצאותיה של הגניבה.

הצעתי לצדדים כי הם יחלקו בנזק אשר נוצר, כך שגם הנתבעת תישא בנזק, זאת בשל העובדה שמערכות המים נמצאות באחריותה.

לעניין זה יש לזכור כי השעון של הנתבעת הוא חיצוני והגם שהנתבעת טוענת כי הצנרת אשר מעבר לשעון היא צנרת פרטית אשר איננה באחריותה, עדיין העובדה כי השעון מורכב בחוץ והצנרת חשופה מאפשרת את אותה תופעה של גניבת מים.

אמנם נציג הנתבעת לא הסכים להצעת הפשרה. למרות זאת, אני חושבת שזאת התוצאה הנכונה במקרה דנן והגם שהיא לא ניתנת על דרך הפשרה, כך אני קובעת.

כיוון שמדובר בתשלום עבור אותם 3 חודשים של כ- 2,100 ₪, לעומת תשלום ממוצע עבור 3 חודשים של כ- 375 ₪, הרי שההפרש בסך של 1,725 ₪ צריך לחלוק בין שני הצדדים, ואני מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 853 ₪.

התשלום יכול שיהיה בזיכוי בחשבונות עתידיים.

בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום ל' כסלו תשע"א, 07/12/2010 במעמד הנוכחים.

אביב מלכה , שופטת